צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר

[contact-form-7 404 "Not Found"]
:שתף עמוד

הלכות שאינן ידועות בנושא סוכות וארבעה מינים

הלכות שאינן ידועות בנושא סוכות וארבעה מינים
הלכה 07:10 - 10.10.19 | ASHER

מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא סוכות וארבעה מינים, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך" באדיבות אתר "הידברות" וכמו כן שאלות בענינא דיומא מאת הרב מתנאל נוגאוקר שליט"א מבית מדרשו של הרה"ג אברהם מנחם ביטון שליט"א ראש מוסדות "מאיר ישא ברכה"

אם יש הידור בערבות הגדלות ליד נחל
שאלה: איזה ערבה עדיף לקחת? ערבה עם לבלוב, או ערבה הגדלה ליד נחל בלי לבלוב.
תשובה: שתיהן כשרות, אבל עדיף לקחת ערבה הגדלה ליד נחל (אם אין בה חשש של נקטם ראשה או שחסר עלה), כיון שיש פוסלים ערבה שאינה גדלה ליד נחל.
מקורות: לכתחילה צריך לקחת ערבות הגדלות על הנחל, מכיון שיש פוסלים אפילו בדיעבד ערבות שלא גדלות על הנחל, ורוב הפוסקים פוסלים אותן לכתחילה (חיים וברכה סי' ס"ח, רמ"ח).
אם אפשר יהדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל דוקא (אלף המגן (על המטה אפרים) תרמ"ז ב'), וזה מכיון שרוב הפוסקים פוסלים לכתחילה ערבות שלא גדלות על המים, ומתוספות משמע שזה פסול אפילו בדיעבד, לכן נכון להחמיר במצוה דאורייתא (קונטרס אחרון שם ס"ק ט"ו). יש אומרים שלכתחילה יהדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל (חיי אדם ח"ב ק"נ ט'). בודאי שראוי להדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל, שבזה יוצאים כל הדעות (הלכות חג בחג ו' ד').
בעלי הנפש מהדרים לקחת ערבות עם לבלוב, וזה בכלל הידור מצוה אע"פ שערבה בלי לבלוב כשרה בלי פקפוק, וכשיש לתלות שלא היה עלה עליון כלל, ולא נשר ממנה בתלוש, בודאי שיש לקחת ערבה זו לכתחילה בלי שום פקפוק, ואפילו להידור מצוה, ובודאי שאין לחוש כלל שנקטם ראשה כל שניכר היטב שראש העץ הוא שלם, ואין להצריך לבלוב, ואינו אלא להידור (הלכות חג בחג ו' י"ג, 18).
מקום גובה ההדסים באיגודם עם הלולב
שאלה: איך צריך להניח ההדסים והערבות באיגודם עם הלולב?
תשובה: צריך להניח ההדסים יותר גבוהים מהערבות.
מקורות: שו"ע א"ח תרנ"א א'. הערות: אין להגביה הערבות למעלה מההדסים, והמגביהם עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו (כף החיים תרנ"א כ"ה (בשם ספר הפרדס לרש"י ויפה ללב)).
בספר הפרדס לרש"י כתוב שאם הניח הערבות למעלה מההדסים בלולב, זה פוסל את האגודה והוא לא יוצא ידי חובה, וכל מי שמגביה הערבות על ההדסים הוא עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו ע"כ, וגם בשבלי הלקט כתוב שזה פוסל את האגודה (חיים וברכה סי' ר"נ). אע"פ שברש"י כתוב לשון פסול, נראה שזה רק לכתחילה, ומכל מקום יגביה ההדסים ויטול הלולב עוד הפעם בלי ברכה (קצה המטה (על המטה אפרים) תרכ"ה כ"ב).
אכילה בערב סוכות אחר הצהריים
שאלה: האם מותר לאכול מיני מזונות בערב סוכות אחר הצהריים?
תשובה: מתחילת שעה עשירית (חצי שעה לפני מנחה קטנה) אסור לאכול מחמשת מיני דגן [* אפילו פחות מכזית], כדי שיאכל בסוכה לתיאבון (ולנשים מותר לאכול).
מקורות: שו"ע א"ח תרל"ט ג', תר"מ א', משנה ברורה תרל"ט כ"ז (דלא כדעת הרמ"א), שו"ע א"ח תע"א א', משנה ברורה תע"א ג', ועיין באר היטב תע"א א' [* פמ"ג מ"ז תע"א א', כף החיים תע"א ב'], וע"ע לקט יושר עמ' 144.
יש לציין שהשו"ע הרב (תע"א ב') מקיל שחמשת מיני דגן דינם כשאר המינים, ורק פת אסור לאכול משעה עשירית [וע"ע שער הציון תע"א ד']. הוספות: מותר לאכול מעט משאר המינים (פירות, ירקות, בשר, דגים, ביצים, וכדומה) אפילו אחרי שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כריסו מהם (שו"ע א"ח תע"א א', משנה ברורה תע"א ג') [וע"ע כף החיים תרל"ט ס'].
סדר חלוקת הנענועים של הלולב בהלל
שאלה: איך צריך לעשות הנענועים של הלולב בהלל, באמירת אנא ד' הושיעה נא?
תשובה: צריך לעשות שני נענועים ב"אנא", שני נענועים ב"הושיעה", ושני נענועים ב"נא".
מקורות: בהודו יעשה בכל תיבה נענוע אחד, ובאנא יעשה בכל תיבה שני נענועים, ובשניהם לא ינענע כשאומר שם ד' (משנה ברורה תרנ"א ל"ז).
אמירת האדרת והאמונה בציבור
שאלה: האם מותר לומר "האדרת והאמונה" בציבור?
תשובה: אין לומר "האדרת והאמונה" בציבור אלא רק ביום כיפור, אבל ביחידות מותר לאומרו כל השנה.
מקורות: משנה ברורה תקס"ה י"ב, ועיין מגן אברהם תקס"ה ה', מהרי"ל הל' יום כיפור סעיף ח', וע"ע ערוך השלחן רפ"א ד', שבט הלוי ח"י סי' פ"ו.
הערות: אמנם יש לציין שבמעשה רב (סעיף רל"ג) כתוב שהגר"א היה שמח מאוד בשמיני עצרת [ושמחת תורה (נוסחת תוספת מעשה רב שם)], כיון שעל פי הסוד הוא יותר יום שמחה מכל ימי החג, ואומרים פיוטים ברנה וקול זמרה "האדרת והאמונה", "ויאתיו", וכיוצא בזה מפיוטים ע"כ (ועיין הלכות חג בחג על שמיני עצרת ג' י"ג, הליכות האיש (הנהגות) עמ' רמ"ד).
תוספת הלכות נפוצות מאת הרב מתנאל נוגאוקר שליט"א (מבית מדרשו של הרה"ג אברהם מנחם ביטון שליט"א ראש מוסדות "מאיר ישא ברכה")
שאלה: האם מותר לעשן בסוכה?
תשובה: מותר לעשן בסוכה כשם שמותר לאכל ולשתות בסוכה, ולא דמי למה שכתבו האחרונים שאסור לעשן בבית הכנסת, סוכה שמותר לאכל ולשתות שם והוי כמו ביתו דיכתיב "תשבו כעין תדורו".
שאלה: האם מותר להכניס גוי לסוכה?
תשובה: הכף החיים בשם הש"ך-כתב לאסור שהסוכה דלא דמהמנותא,ועכו'ם לית מהמנותא והאושפיזין מקללין קללות נמרצות ומרן הגר"ע יוסף בחזון עובדיה כתב: ש'נכון להימנע מלהכניס גוי לסוכה'.
שאלה: האם מותר להחליף חיתול בסוכה?
תשובה: הרמ"א בסימן תרלט' סעיף א' כתב ואל יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה ולכן אין להחליף חיתול לתינוק בסוכה.
שאלה: האם עדיף להתפלל בסוכה או בבית הכנסת?
תשובה: מרן החזון עובדיה כתב שילך לבית הכנסת אע"פ שיש מנין בסוכה,שאין תפילתו של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת. לעניין הנענועים-כתב הכף החיים שטוב לעשותם בסוכה.
שאלה: קישוטים שמייצרים הנוצרים לכבוד חג המולד שלהם האם מותר לתלות בסוכה?
תשובה: אין איסור לתלותם בסוכה לנוי,כיון שנעשה לשם סחורה ולא לשם עבודה זרה,ועוד שלא נעשה במגע יד אדם.(ועיין בחזו"ע דף עז').