צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר

[contact-form-7 404 "Not Found"]
:שתף עמוד

כמה ילדים מומלץ להביא לעולם?

כמה ילדים מומלץ להביא לעולם?
מאמרים 09:08 - 25.08.19 | דוד לוריא

אם אתה מתנגד נחרץ להבאת הרבה ילדים, זה אומר שאתה מבין שיותר משני ילדים עלולים לחיות בסבל בצל קורתך, ואתה אכן צודק. הרב אליהו רבי מאתר הידברות נותן הדרכה

ישנן דעות חלוקות בעם ישראל, ואני מתכוון לרבדים הגשמיים הגבוהים והנמוכים בעם, בכל הקשור לילודה. ישנם הטוענים, כי ילדים זו שמחה, ילדים זו ברכה, וככל שירבה האדם להביא ילדים לעולם כך יוטב לו ולהם עד עולם… וישנם הסוברים, כי יש להביא ילדים לאוויר העולם במידה, במשקל ובמשורה. יש לבטח את עתידם, לבטח את מקורות ההכנסה מהם יחיו, ואפילו להוסיף ולבטח את מנת ורמת המשכל שיהיו בידי ההורים להעניק להם.

היום נדון יחד בשאלה זו, כהרגלנו לדון בדברים הבוערים באמת.

ובכן, פרשתנו מלאת הברכות, פרשת עקב, פותחת במילים "וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן אֵת הַמִּשְׁפָּטִים הָאֵלֶּה, וּשְׁמַרְתֶּם וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, וְשָׁמַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְךָ אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ז', י"ב). וכאן, בתחילתו של צרור ברכות אותו מנחית בורא העולם באהבה על עמו ישראל, הוא פותח בשלוש מילים: "וַאֲהֵבְךָ", "וּבֵרַכְךָ", "וְהִרְבֶּךָ" (שם, י"ג).

את המילה "וַאֲהֵבְךָ" כולנו מבינים. משמעותה היא שתזכה להיות אהוב על ידי בורא העולם, ברכה שאין לך גדולה ממנה. "וּבֵרַכְךָ" – כהמשך ישיר לאהבתו של בורא עולם, שכוונתה – תזכה לברכתו. ושוב, מה לנו ברכה גדולה מזו? אולם, כאן אנו מגיעים לברכה השלישית הכלולה במילה "וְהִרְבֶּךָ", מה זאת אומרת "וְהִרְבֶּךָ"? אומר הקדוש ברוך הוא: "אזכה אותך לְהִתְרַבּוֹת, אזכה אותך בבנים ובנות רבים, שגם אותם אזכה להביא בנים ובנות רבים לעולם".

מדברי הכתוב משמע ומבואר שלהתרבות זו ברכה. לאמר, ככל שיהיו לך ילדים רבים יותר, תהיה זו ברכה גדולה יותר.

וכאן נשאלת השאלה – האם על פי דברי הפסוק נוכל להכריע את המחלוקת הקיימת בין המון העם בקשר לכמות ואיכות הילודה, או שמא אין די בפסוק זה בכדי להכריע?

ובכן, באופן מפתיע, נפסוק ונאמר ששני הצדדים צודקים במאת האחוזים. גם אותם הטוענים שריבוי הילודה בישראל טוב ונפלא הוא צודקים, בעוד שגם אותם הטוענים שריבוי הילודה מוביל לאסון צודקים גם הם, ונבהיר את הדברים.

הגמרא במסכת עבודה זרה (ה' ע"א) אומרת: "אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף". ומפרש רש"י במקום שישנו מקום בשמים הנקרא "גוף", אשר בו שוכנות נשמותיהם של כל התינוקות האמורים להיוולד בעתיד. ובטרם נשלחו כל אותן נשמות לגופים חדשים בעולמנו זה, לא יבוא מלך המשיח. ביאור הדברים – שככל שזכית להביא עוד ועוד ילדים לעולם, זכית לקרב את הגאולה, גאולה פרטית לך ולבני משפחתך, וגאולה לכל העולם כולו. כך שגם מכאן מבואר שריבוי הילודה ברכה הוא לעם ישראל ולעולם כולו.

אולם עדיין אנו מצדיקים את אותם המואסים בכך וטוענים שריבוי הילודה הוא אסון, הוא ונסביר ונבהיר את הדברים.

אדם שחי בבית בו מצב רוחו אמונתו והשקפתו על החיים תלויים במצבו הכלכלי, תלויים במצבו הרגשי המשתנה, ותלויים בשלום הבית שלו, אשר המחוג בו משתנה לפי הנתונים הנ"ל, ברור והגיוני שצודק הוא בכך שגרוע להביא מספר רב של ילדים לעולם. לאיזה עולם יגיעו אותם ילדים? איזו הבטחה הוא יכול להבטיח להם בעת היוולדם, מה הוא יוכל לעשות למענם ככל שהדברים לא יהיו תלויים בו?

לעומתו, האדם שיודע שבניו יהיו מאושרים בין במצב כלכלי טוב ובין במצב כלכלי טוב מאד… ששלום הבית שלו יהיה לעולם יציב, ושרגשותיו לעולם יהיו שופעים ומלאים בנתינה לבניו וליוצאי חלציו. יודע שילדים זו אכן ברכה, וככל שירבה ויביאם לעולם יעשה אך טוב וחסד לו ולהם.

אדם שטוב לו, אדם שמצליח להקים בית שהוא בעצם "ארמון פלאים", שכל החוסים בצלו מאושרים ושמחים ללא הרף, ירצה למלא את הארמון הזה בעוד הרבה יוצאי חלציים שיצטרפו לאושר ה"אבסולוטי" הזה.

נמצא, ששני הצדדים צודקים – גם המתנגדים לריבוי הילודה וגם התומכים בה, כי הא בהא תליא. אם אתה מתנגד, זה אומר שאתה מבין שיותר משני ילדים עלולים לחיות בסבל בצל קורתך, ואתה אכן צודק…

אולם, יש כאן משהו עמוק יותר.

ננסה יחד להבין מה ההיגיון בכך שזוג, הנושאים זה את זו, מחליטים להביא ילדים לעולם? והלא אף אדם לא יוכל להתחייב לאושר אמיתי לבנו, אף אדם לא יוכל להתחייב שלא תפרוץ מלחמה, ושלא תהיינה שנות בצורת. אף אדם לא יכול להתחייב למקומות לימודים טובים ואיכותיים לילדיו בבוא העת, אף אדם לא יכול להתחייב לאושר. יתירה מזו, "אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" (איוב ה', ז'), "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" (בראשית ג', י"ט), עולמנו זה מלא במהמורות ובניסיונות ובמלחמות פנימיות וחיצוניות. לאיזה עולם, אם כך, אתה מביא את בניך?

אם אתה תושב ארץ ישראל, השאלה רק מכפילה את עצמה. האם אתה יודע מה יהיה מצבה של הארץ בעשורים הקרובים? האם אתה יודע מה עלול לעלות בגורלה מול החמאס, מול החיזבאללה ואפילו מול דעאש? האם אתה יכול להתחייב ליציבות כלכלית מול כל האויבים מבית ומחוץ? אתה יודע מראש מה יהיו גזירותיו של שר האוצר הבא? אתה יכול לנבא מי יהיה שר הכלכלה?

התשובה היא אחת – בלי אמונה לא שייך להביא לעולם אפילו ילד אחד, כי אתה באמת עושה עוול לאותו יילוד. ולעומת זאת, אם אתה עושה זאת מתוך אמונה, אם אתה עושה זאת מתוך שלוות נפש הנובעת מהיכרותך את דרכי האלוקים ואמונתך בהן, ואתה יודע שהקדוש ברוך הוא "הכל יכול" ושהוא היודע טוב יותר ממך ומילדיך מה טוב להם, ואת זה עושה ויעשה למענם. בהבנה כזו, לא רק שחסד להביא לעולם אותו בן או שניים, אלא המקסימום האפשרי הוא המקסימום של החסד אותו תוכל לעשות ליוצאי חלציך.

הברכה בריבוי הילדים היא ברכה לאדם שיודע להכיל את הברכה. מי שטרם זכה לכך, טוב יעשה גם לו וגם לאחרים אילו ימתין עם ברכת שמים זו עד שילמד, ידע וישכיל להכילה.

כולנו, ברוך ה', כל השותפים לבמה מכובדת זו, יודעים ולומדים יום יום ושעה שעה להכיל את ברכות ה'. מתחזקים באמונה, לומדים יום יום מהו "שלום בית", מהו "חינוך ילדים", ומה תפקידנו בעולמנו. זוכים ומגדלים ילדים מאושרים, ילדים שזוכים להבין את מקומם ואת חלקם בעולם הזה, ילדים שיודעים לקבל גם את מהמורות החיים בשמחה בחיוך ובהבנה, ילדים שזוכים לראות השגחה פרטית בכל תהלוכותיהם. לנו, אכן, ברכת ה' היא "הִנֵּה נַחֲלַת ה' בָּנִים שָׂכָר פְּרִי הַבָּטֶן" (תהלים קכ"ז, ג').

יזכה ה' את כולנו, שתקוים בנו ברכת פרשת השבוע, "וַאֲהֵבְךָ וּבֵרַכְךָ וְהִרְבֶּךָ". ונזכה להשכיל ולקבל את הכלים הטובים לריבוי לעבודתו יתברך, ונזכה להיות אנו אלו הזוכים להרחיב גבולנו בבנים ובנות עבדי ה' נאמנים וטובים. ונזכה לגדלם לתורה, לחופה, למצוות ולמעשים טובים, בנחת, שלווה, שמחה ומילוי כל המשאלות לעבודת ה' יתברך, אמן.

באדיבות אתר "הידברות"

תגובות‎