צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר

[contact-form-7 404 "Not Found"]
:שתף עמוד

פניני חנוכה

פניני חנוכה
שו"ת והלכה 10:12 - 27.12.19 | יצחק דרעי

האם היוונים ניצחו?! – חושך זה יון

 חג החנוכה הוא החג ה"שבוי" ביותר בעם ישראל. בשנים האחרונות עשו מהחג את ההפך המוחלט מהמהות שלו: המכבים האמיתיים נלחמו נגד הספורט, ואנחנו לעומתם מנציחים את הספורט ע"י 'מכבים' מסוג אחר, כמו מכבי ת"א וכפר הספורט שנקרא מכבייה. הם נלחמו נגד מופעים וקולנוע, אך היום כל ההורים יודעים שבחנוכה יש את מספר המופעים הגדול ביותר: פסטיגל, פסטיבל ועוד..מסקנה – יון ניצחו!

 לכאורה ניתן לשאול:  הרי, אריסטו, אפלטון, סוקרטס וחבריהם היו חכמים מופלאים, חכמתם היא בגדר תגלית. אם כן, מדוע נאמר ש"חושך זה יון"?  כיצד יתכן שהם החשיכו את העולם, הרי חכמה בגויים תאמין? ואפילו חכם גוי מברכים עליו "שחלק מחכמתו לבני אדם?

 ניתן לומר בדרך רמז: כחש = חשך = שכח

העולם מראה לנו שהאקדמיה היא החשובה יותר מהתורה. התפיסה הזו למעשה מכחישה את התורה, ומחשיכה את אור התורה.  כאשר אור התורה מתעמעם ח"ו התורה הולכת ומשתכחת, וכאשר היא תשכח יהיה בעולם חושך מוחלט. כנגד זה, בחג החנוכה עלינו להרבות בלימוד התורה ובכך להגביר את אור התורה.

וכבר רמזו על האמור במסכת שבת כב: "מאי חנוכה? דתנו רבנן", שעיקרו של החג הוא לימוד התורה…

"מהדרין מן המהדרין"

 שואל הצדיק, ר' יהודה לייב אלתר מגור, בעל ה"שפת אמת":

מדוע על הפך שמן היה חותם של כהן גדול? והרי בדרך כלל, היה הגזבר הממונה חותם על כדי השמנים?

ומשיב הרב: אלא, מסתבר מכך, שהיה זה שמנו של הכהן הגדול, שהיה נועד לשמש ל"מנחת חביתין" שהיה מביאה הכהן הגדול.  ואם כך הוא, הכיצד השתמשו בשמן זה למאור? הרי צריך "כתית", כלומר, טיפת השמן הראשונה היוצאת מן הזית לאחר שכותשים אותו במכתשת. ולאחר שהוציאו את הטיפה הראשונה, היו מכניסים את הזיתים לריחיים וטוחנים אותם, ואפשר היה שיהיו בהם שמרים, כי הם למנחות ולא למאור. ואם כן, הכיצד זה הדליקו מפך זה שהיה מיועד למנחות, ושמא לא היה כתית?

אלא, מבאר הרב:  יש לומר, כי בוודאי, היה הכהן הגדול מהדר במצוות, ואפילו למנחות היה משתמש בכתית. משום כך, גם אנו בהדלקת נרות חנוכה איננו רק מהדרין, כי אם "מהדרין מן המהדרין"…

 ודרך זו צריכה להשפיע עלינו לא רק בחנוכה אלא בכל השנה כולה…

"חידות לחנוכה"

" עדות ביהוסף "בספר חמרא טבא מובאת חידה וזה לשונה:

 "קח מציאת יוסף אל בגדי יוסף ומחיר יוסף אל תוספת יוסף ותמצא – חנוכה"!

 והנה פתרונה:

מציאת יוסף – הוא "חן" כמו שנאמר: "וימצא יוסף חן".

 בגדי יוסף – בגדי "שש", כמו שנאמר: "וילבש אותו בגדי שש", לרמז על האות ו, שהיא בגימטריה שש.

 מחיר יוסף – הוא האות כ', עשרים השקלים שתמורתם נמכר יוסף.

תוספת יוסף – היא האות ה, כמו שנאמר: "עדות ביהוסף".

יחד מצאנו את האותיות: חנוכה!. לא בכדי הסיפור על יוסף ועלייתו למשנה למלך נקראת דווקא בימי החנוכה: "עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים …" (תהילים פ"א, ו?

 אל"ף בי"ת בחנוכה

מה הקשר בין אותיות האל"ף בי"ת לחג החנוכה?

החיד"א מביא בספרו "מדבר קדמות" כי עניין נס חנוכה, מרומז גם בכל כ"ב אותיות הא"ב בצורה הבאה:

א ב ג ד ה ו ז ח – עולה מניינם לשלושים ושש, כמנין הנרות שמדליקים בחנוכה, ללא השמש.

ט – נר חנוכה מצווה להניחו למטה מעשרה טפחים, היינו בטפח ה"ט".

י כ ל מ נ ס ע פ – ר"ת: יוד כשר,למעלה מעשרים: נר, סוכה, ערוב, פסול.

צ ק ר ש ת – ר"ת: צורך קדושה, ראוי שמש תוסיף.

 

"וורטים לחנוכה"

ההשגחה הפרטית בעולם

מדוע דרשו היוונים מעם ישראל "כתבו לכם על קרן השור – אין לכם חלק באלוקי ישראל"? מה המיוחד בשור?

 הנביא ישעיהו אומר:" ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו". ההבדל בין חמור לשור הוא: שחמור אף פעם לא רואה את האבוס. הוא רואה אוכל ומיד אומר: בוא נאכל… אין לו השגה מי נתן לו את האוכל.

לעומתו, אצל השור יש הבנה שאם יש כאן אוכל, מישהו שם את זה כאן… ולכן "ידע שור קונהו".

 היוונים רצו להוקיע את האמונה שיש לנו בורא שהוא מצוי ומשגיח, והלא ישראל הם כמו השור – יודעים מי הוא המשגיח ששם ונותן את האוכל.מה עושים היוונים? מנסים לשבש את ההכרה הזו. רצו היוונים לבטל מתודעתנו את יכולת ההבחנה, להפוך אותנו לחמור שמאמין שהאוכל הגיע מאליו כאילו ח"ו אין מנהיג לבירה.כך גם לגבי נס פך השמן לדעת היוונים הפך היה מונח שם, ואם כן מה הנס?!אלא שהיא הנותנת – עצם העובדה שפך השמן היה שם היא – היא ההשגחה הפרטית, ועל זה תיקנו יום נוסף בחנוכה (שהרי הנס היה 7 ימים ויום נוסף תיקנו על עצם מציאת פח השמן}ההכרה בנס חנוכה מחייבת אותנו "בימים ההם בזמן הזה" לדחות את שיטת יון מכל וכל. לא להיכנע לגישת היוונים, להתבונן בכל דרכינו ולחזק את האמונה בהשגחה פרטית שמצויה בכל צעד ושעל בחיינו.

חנוכייה בשמאל

מדוע נר חנוכה בשמאל? מזוזה היא זכר ליציאה מצרים, וכך גם מצוות תפילין שבה כתוב "והיה לאות על ידכה"- ודרשו חז"ל: ידכה – יד כהה, יד שמאל. לומר שהכול היה מאת ה' והידיים שלנו הן שמאליות – חלשות. ואכן, לא אנחנו פעלנו זאת אלא ה' מצידו עשה הכול בזרוע נטויה, ביד ימין, באופן גלוי וברור ש"ימינך ה' נאדרי בכוח".

מעין יציאת מצרים אירע בחנוכה:

הנס היה מאת ה' להורות שאין לזקוף את ההצלחה ל"כוחי ועוצם ידי". זו אם כן אחת הסיבות שמניחים נר חנוכה דווקא בשמאל, לומר לכל שואל: דעו שההצלה הייתה מאת ה' (לא גבורתם של החשמונאים היא שהצילה וצלחה את המערכה אלא ההצלה נתקיימה) כפי שהיה ביציאת מצרים, ובכך אנו מגלים ש"ה' פעל כל זאת".

 "ההבדל בין חנוכה לפורים"

 בשני החגים שקבעום חז"ל יש משחק אופייני לכל חג. בחג החנוכה סביבון ובפורים רעשן.

 מדוע נבחרו אלו לסמלי החג? מה מייחד את הרעשן לחג הפורים? ואת הסביבון דווקא לחנוכה?

 חז"ל מצאו ביטוי לסמל את החג באופן הפעולה ומקום ההפעלה של המשחק. אם נתבונן נראה כי את סביבון מסובבים מלמעלה ואילו את רעשן מסובבים מלמטה ובזה בעצם טמון ההבדל בין המשחקים ובין החגים חנוכה ופורים.את סביבון מסובבים מלמעלה – כיוון שהסיוע והתעוררות הייתה מלמעלה – מאת ה', לא הייתה עשייה משמעותית מלמטה – מצד העם למעט בני חשמונאי.ואת הרעשן מסובבים מלמטה – כיוון שההתעוררות הייתה מלמטה – מצד העם על ידי שקראו צום ועצרה והתענו שלשת ימים לילה ויום לביטול הגזירה.

 הבדל נוסף קיים בין חנוכה לפורים הוא באופי הנס:  נס גלוי בפורים לעומת נס נסתר בחנוכה.

בחנוכה – הודאה, ובפורים – מלחמה. לא בכדי תיקנו חז"ל את הנוסח ב"על הניסים" באופן שמבאר זאת היטב:

חנוכה – רבת את ריבם דנת את דינם (מדברים לה' כנוכח) – היה גילוי ה' בנס הזה.

פורים – הרב את ריבנו והדן את דיננו (מדברים לה' כנסתר) – הכול היה נראה מקרה = הסתר (ה' לא מוזכר במגילה ולו פעם אחת – הסתר פנים מוחלט). 

חנוכה – לא מזכירים מפלת יון אלא להודות ולהלל לשמך הגדול – רצו לשכחם תורתך.

פורים – "ותלו אותו ואת בניו על העץ". הוא רצה להשמיד – הושמד הוא בעצמו.

חנוכה ופורים לא בטלים. מדוע? 

כיון ששאר החגים ה' כפה הר כגיגית, אבל חנוכה ופורים ניתנו על אומץ ליבנו ומעשינו הטובים, לכן אלו לא יתבטלו לעולם…

תגובות‎