צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר


:שתף עמוד

פרשת בחוקותי: עמלים בתורה

פרשת בחוקותי: עמלים בתורה
שו"ת והלכה 05:05 - 24.05.19 | יצחק דרעי

עמל של תורה

"אם בחקתי תלכו"

 מבאר רש"י: "אם בחוקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה".

 בספר וקראת לשבת עונג מובא סיפור הממחיש מהו עמל של תורה: ידוע היה הגאון רבי חיים שמואלביץ בעמלו המופלא בתורה. כל ימיו שקד בכל כחו על הבנת דברי התורה הקדושה. לא פעם קרה שאכל ארוחת בוקר, ולאחר מכן למד ללא הפסקה כשלושים שעות רצופות! פעם אחת הרגיש רבי חיים ברע ואיבד את הכרתו. בני ביתו חשו לעזור לו וטיפלו בו, ובעזרת ה' שבא אליו הכרתו. מששבה הכרתו, שכב רבי חיים כחצי שעה במנוחה מוחלטת, ולא יכלו לדבר איתו מאומה. לאחר מכן קם מיד ואמר כי מוכן הוא להגיד את השיעור. מתי הספקת לחזור על השיעור? שאלהו בני ביתו, והרי מוטל היית ללא הכרה?! אמנם כן- אמר רבי חיים – "אולם לאחר מכן כאשר שכבתי ללא יכולת לדבר חזרתי בזיכרוני על השיעור". זהו עמל של תורה.

החיוב לפי האבא שלך!

בתוך ה- מ"ט קללות, שנמצאות בפרשת בחוקותי, לפתע באמצע הקללות, אומר הקב"ה:

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר".

 שואל השל"ה הקדוש: לכאורה, נראה שהפסוק הזה 'תקוע'… מה זה קשור לקללות?

משיב השל"ה הקדוש, במשל נפלא של המגיד מדובנה: משל למה הדבר דומה? משל לשני נערים, אחד בן טובים – אבא שלו גביר גדול, ואחד הורע מזלו ונולד לאחד שהוא ראש כנופיית פשע. בדרך כשחזרו מבית הספר, נגשו לקיוסק  וביקשו: "סליחה אדוני, אולי אתה יכול להוריד לי משם את השקית הצהובה?' אחראי משמרת מסתובב להוריד את השקית… ואלו בינתיים סוחבים שתי חטיפי שוקולד של 'אגוזי'. לאחר שהמוכר מציג בפניהם את הממתק שבחרו, הם אומרים בזילזול: אההה. זה. לא! התכוונו בכלל למשהו אחר… לא רוצים! ויצאו מהחנות לזלול את ה'אגוזי' בהנאה. המוכר חשד במשהו אך לא יכל להוכיח. הוא עבר על ההקלטות של מצלמות האבטחה לוודא שחששו מוצדק. והנה הוא רואה איך שני הילדים האלה, גנבו לו חטיף 'אגוזי'! הוא ניגש למשטרה, מגיש תלונה, ותובע את שני הפרחחים למשפט מהיר. ניצבים הם בפחד גדול. השופט שואל – "מי אתה? אוקיי. ואתה? מתבונן בתזכיר של הקצין מבחן שהונח לפניו, ופוסק : "אם כך, אתה בן העשיר נכנס לכלא לחודשיים, ואתה בנו של העבריין ניכנס לכלא לשבועיים! שואל אותו הילד של הגביר: "רגע… רגע… אני לא מבין, למה אני לחודשיים והוא לשבועיים? זה משפט צדק?! מה קרה? אתם מפחדים מאבא שלו? חייך השופט ואמר – "פשוט מאוד, אבא שלו עברין, אז אין לי דרישות לגביו… הוא  כבר למד מאבא שלו, אם ככה, מה כבר אני יכול לדרוש ממנו?! זה תורשתי אצלו!… זה מה שהוא ראה בבית. אבל אתה, שלא חסר לך כלום – בן של עשירים, איך העזת לגנוב וופל?! , אולי תילמד לקח באם תיכנס חודשיים לבית הסוהר!

איך לתקן איבוד זמן?

"אם בחוקותי תלכו" 

מבאר רש"י: "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה". סיפור יפה מובא על הגאון רבי אליהו מווילנא הממחיש כיצד קונים תורה בעמל: פעם אחת כשהיה במסע נדודים מעיר לעיר הגיע לישוב אחד. כמובן שהתושבים  התרגשו מאוד לבואו של הגאון. בתוך דקות ספורות התאספו ליד הבית שבו התגורר על מנת לחזות כמה שאפשר ברב הנערץ. כל כך רצו הם  לראות את הגאון, עד שהביאו סולמות ארוכים שניתן על ידם להביט לחלון חדרו של הרב. אחד מחשובי היישוב ארגן כרטיסים וכל אחד בתורו עלה לראות את הגאון כשהוא יושב רכון ולומד ללא הרף. התור נמשך גם אל תוך הלילה שהרי היה הגאון ממעט בשינה, ואת זמנו היקר לא בזבז לרגע. והנה באותו לילה נרדם הגאון ומפאת אורך הנסיעה וטלטולי הדרך ישן הגאון עשר דקות יותר מהרגיל. כשקם משנתו, הצטער מאוד על זמן יקר שהלך לטמיון (10 דקות של גאון…). אך לא אחד כמו הגאון מוילנא יוותר עליהם בקלות. מה עשה? כאשר חזר הוא ממסעו עצר שוב באותו הישוב. אך הפעם החסיר משנת הלילה שלו עשר דקות.ובכך השלים את שנת הלילה ההוא.

תלמיד חכם בחמש דקות

רוח סערה עושה דברו, לגיבור כח עושה דברו.

מהו הטעם במצוות שביעית? אמר הקב"ה לישראל: זרעו שש והשמיטו שבע, כדי שתדעו שהארץ שלי היא! (סנהדרין לט, א) לקראת שנת השמיטה תש"מ, במסגרת ביקור שערך רבה של קוממיות, הרב מנדלזון שליט"א, במושב "תלמי אליהו", מחליטה קבוצה מחברי המושב לשמור שמיטה כהלכתה. ליהודה פיוניר, אחד החברים, מטע גדול של פרחי סיפנים ('פעמונים') הגדלים בחממה מוגנת ומיועדים ליצוא.בהגיע עת הקטיף, בתקופת האביב, מגיע יהודה לחממה בלווית צוות פועלים – וכתמים לבנים בוהקים מול עיניו מעל העלים. עיניו חושכות הוא בודק וממשש ואינו מוצא כל הסבר לתופעה בעלת המשמעות האחת: הפרחים פגומים, ואינם ראויים כעת לשיווק. לבסוף לאחר חקירות ובדיקות, מתבררת התעלומה. מטוס ריסוס חלף על שדות המושב הסמוך, ניר יצחק, ברססו חומר המונע גדילתם של עשבים רעים. בסיימו את מלאכתו פלט את כמות החומר שנותרה מעל לשטח שומם ; ברגעים אלו בדיוק התחוללה סופה עזה שרוחותיה הוליכו את החומר המרוסס – היישר לפרחים שבחממה הסמוכה. "עמדתי בחממה" מספר יהודה "ראיוני בעיניים כואבות את עמלי שיגעתי בו שנה שלימה – יורד לטמיון. יבול תשל"ט אבד. השנה הבאה, הרי 'שמיטה' היא והחלטתי שלא לעבוד בה. מה איפוא אוכל, ממה אתפרנס? חולפים שבועיים, ויהודה מקבל מחב' "כימאויר" – לה השתייך המטוס – שיק על סך 84,000 ל"י.  ("שמונים וארבע אלף לירות", למי שמבין את משמעות הדבר…). חששו שמא תפגום הפרשיה בשמה הטוב של החברה, העדיפו להסתירה ע"י מענק גבוה כפיצוי. כך – ללא דיונים ומאבקים – קיבל יהודה סכום נכבד שהספיקה לו, כעדותו, לכסות חובות משכנתא מעיקים, ולהתפרנס בכבוד במשך השנתיים הבאות. מטוס טועה, סופת רוחות המתחוללת בדיוק ברגעי שגגת הטייס, והם בעצם שלוחי ההשגחה העליונה שציוותה מראש בתורה את הברכה לאותו חקלאי שומר השביעית מ'תלמי אליהו'. (שטייגן)

התורה לא מצווה עלינו להיות גאונים

 "אם בחוקותי תלכו" מבאר רש"י: "אם בחוקתי תלכו, שתהיו עמלים בתורה".

סיפור המביא ראיה מדרכו של החפץ חיים זצ"ל: פעם אחת הגיע אברך לפני רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים", ושפך לפניו את ליבו. רבי- כך אמר- מזה שנים רבות לומד אני תורה, אף לאחר חתונתי יושב אני ומשקיע את כל כוחותי בלמוד התורה, אולם איני רואה ברכה בעמלי. עד היום לא זכיתי לרדת לעמקה של התורה, ואין אני מבין שום דבר הלכה! אל תיפול ברוחך- הרגיעו ה"חפץ חיים"- וכי הציווי הוא להיות גאון? בוודאי שלא! התורה מצווה עלינו להיות עמלים בתורה!

אם עמל אתה בכל כוחך בתורה, אשריך וטוב לך, מובטחני שלבסוף תראה ברכה רבה בלימודיך!…

אומר המגיד מדובנא: אתם שואלים מה הקשר שבאמצע מ"ט קללות נכנס הפסוק: "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר" אומר הקב"ה: אני זוכר מי היו ההורים שלכם – אברהם יצחק ויעקב , איפה הם ואיפה אתם? על בני עשירים (במצוות ובאמונה) התביעה הגדולה! תובעים כאן את עם ישראל, על זה שיש להם כאלה הורים ומה הם עושים? מי שיש לו חינוך טוב הציפייה ממנו גבוהה יותר! ולכן החיוב הוא כגודל האב.

מטרתן של קללות

 בפרשת בחוקותי יש מ"ט קללות = 49 שהם חצי מסך הקללות המובאות בפרשת כי תבוא, ששם מופיעות צ"ח קללות. הרבה אנשים מפחדים מהקללות שמא ירדפו הם אחריהם… לא פעם נמנעים אנשים מלעלות לספר תורה שמא ידבק בהם מן הכתוב בה. זו אגב אחת הסיבות שנהגו בקהילות מסוימות, שהקורא בעצמו עולה בעלייה שבה הן מופיעות. מסופר שה "חפץ חיים" הגיע פעם לבית-הכנסת בפרשת בחוקותי וראה שכל האנשים בורחים החוצה מפני הפחד שאחזם עקב הקריאה של הקללות. אמר להם רבי ישראל הכהן מראדין: אמשול לכם משל למה הדבר דומה: לאחד שהתהפך במיטתו ולא הצליח להירדם, רעייתו המסורה שדאגה לשלומו שאלה אותו: "מה לך בעלי היקר?! מדוע אינך נרדם? שח לה הבעל בצער: "ראי! מחר אני צריך לעבור ביער ומתיירא אני מן הדובים והאריות האורבים בכל פינה ואינני יודע אם זהו יומי האחרון. הרגיע אותו אשתו ואמרה לו כי יש לה פטנט בו יוכל לחצות את היער מבלי לראות אותם כלל והיא תגלה לו אותו רק מחר בבוקר… שמח האיש וישן שנת ישרים. בבוקר היום שלמחרת נפנה ללכת ושאל את רעייתו מהו ה"פטנט"?

לקחה האישה מגבת  ואמרה לו: לפני כניסתך ליער – כסה את עינך ובכך לא תראה חיות רעות". כן הוא הנמשל: סיים החפץ חיים –  אלו שמפחדים מהקללות דומים לאותו אדם – טיפשים הם שהרי כל מטרת הקללות היא להורות לנו את הדרך הנכונה ואת התוצאה של הבוחר בדרך הקלוקלת. אם כך הם פני הדברים מה לך לברוח – תקשיב!

תגובות‎