צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר


:שתף עמוד

פרשת וישלח: התנהלות מול הגוים

פרשת וישלח: התנהלות מול הגוים
שו"ת והלכה 09:12 - 13.12.19 | יצחק דרעי

פרשת וישלח: לעילוי נשמת מור אבי ר' נסים בן סוליקה ז"ל שהשבת פקידת שנתו 

"שיעור בהתנהלות מול הגויים"

הרמב"ן מאיר את עיננו וקובע:  כל הפרשה וההתנהלות של יעקב מול עשיו מלמדת אותנו איך להתנהל מול "עשיו" = אומות העולם במהלך הדורות. 

לדוגמא: 

  • לדעת שה' תמיד יציל את בני ישראל כפי שהציל את יעקב… 
  • לעשות את ההשתדלות להינצל כפי שעשה יעקב. 
  • לא לבטוח בעצמנו כפי שיעקב לא בטח בעצמו, "קטנתי מכל החסדים" 
  • תמיד צריכים להכין את עצמנו לשלושה דברים: 1) תפילה 2) דורון 3) מלחמה 

             כך עלינו לנהוג – כפי שעשה יעקב.

 

רמז נוסף אומר הרמב"ן: לעולם לא יצליחו בני עשיו למחות את שמנו. אם יעקב אומר "והיה המחנה הנותר לפליטה" זה אומר שזה לדורות אם יקום מלך וינסה לחסל את העם היהודי במקום אחד, יקום מלך אחר שיציל אותם במקום אחר.זאת אומרת – לא תהיה כליה מוחלטת על עם ישראל.

 

"ויפצר בו ויקח" – אומר הרב חיים מבריסק אם התורה אומרת שמפצירים בגוי אז הוא לוקח. אין דבר כזה שהוא לא ייקח שוחד, צריך לדעת איך להפציר בו… 

 

מסופר: כשראש העיר רצה לסגור את הבית הספר היהודי בעיר ולא הצליחו לשחד אותו עמד הרב על דעתו שלא ניתן להתייאש – צריך לדעת איך לשחד ולהפציר. ובאמת בא אחד מהקהילה היהודית ואמר לרב – תן לי את הכסף – אני אצליח. הוא לקח מהרב 10,000 רובל וקבע פגישה עם ראש העיר, היה זה יום אביבי,  הוא הגיע עם כובע שלג, דובון וערדליים. הוא ניצב לפני ראש העיר וזה שואל אותו 'מה קרה, פורים היום'?

אומר לו היהודי "פשוט אימא שלי באה אלי בחלום ואמרה שהיום ב13:00 ירד שלג!" ראש העיר צחק. אמר לו האיש- "אתה לא מאמין לי? בא נתערב על 10,000 רובל. אני אחזור בשעה 17:00, אם ירד אתה נותן לי 10 אלף, ואם לא אני נותן לך"… והסכימו.לאחר מכן שאל ראש העיר: "ומה רצית?" אמר לו היהודי: "בשעה 17:00 כשאני חוזר נדבר כבר.בשעה היעודה הוא מגיע ואומר לראש העיר: "אימא שלי עבדה עלי… קח 10,000 רובל מילה זו מילה!… זו פעם ראשונה שזה לא עובד".ראש העיר אומר לו – תשמע, כל הכבוד, יש לך מילה! לשעת כושר זו חיכה מיודענו ומבקש: "לגבי בית הספר היהודי… אם אפשר לדחות את ההחלטה לעוד שנה? חייך ראש העיר ואמר: "אתה אדם עם מילה – אין שום בעיה! וכך הצליח אותו אדם לבטל את ההחלטה בדרך מיוחדת של שוחד.

 

זהו "וייפצר בו וייקח" – צריך לדעת איך להפציר ועשיו ייקח גם ייקח את השוחד

 

"הבדלות מעשיו היא הנצחיות!"

 

"ויוותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו …" – "ויבא יעקב שלם"

כל מהותו של יעקב היא "פרישות" – הוא לא שינה שמו לשונו מלבושו (ראשי תיבות שלם} גם כשיעקב נמצא בבית לבן הוא  לא מנסה אפילו להחזיר את לבן בתשובה וזה ממשיך לעבוד אלילים.שרו של עשיו מבין את המשמעות של הנצחיות של יעקב (כפי שיעקב מעיד 'עם לבן גרתי' ותרי"ג מצוות שמרתי) והוא מנסה להתחבר אל יעקב. כיצד?

 

רש"י:  ויאבק' לשון מאבק או לשון חיבוק. מנסה עשיו להתחבר אל יעקב ובכך לשבור את הנצחיות שלו.

 

החפץ חיים כותב: בכל הדורות ניסו לכלותינו ודווקא שבאו עלינו סערות קשות ניצלנו וה' בא לעזרתנו, אך כשהתחברנו עם הגויים ספגנו את האבדות הקשות ביותר.

 

משל למה הדבר דומה: השמש והרוח התערבו מי יוריד את המעיל ליהודי. הרוח נשבה בעוז, וככשל שהתגברה היהודי תפס את המעיל וסגר את הכפתורים וקשר את הכובע והיא לא הצליחה. משלא הצליחה הגיעה השמש לעומתה. היא הפיצה את חומה, קפחה על ראשו ומיד פשט את מעילו…

 

כן הוא הנמשל: כשעם ישראל מגיעים לו סערות קשות הוא יודע להתגונן כנגד אויביו, אך כאשר אומות העולם נותנים לו טיפה חום = חיבוק הוא מיד פושט את מעילו, מתחבר אליהם וסופג את האבדות הקשות ביותר בהיסטוריה..יש ללמוד מיעקב כיצד להתבודד ובכך לשמור על נצחיותנו.

 

מלחמה על התורה"

 

"ויאבק איש עמו"

 

החפץ חיים שאל פעם באסיפה חשובה על אודות התחזקות בלימוד התורה: מדוע נאבק שרו של עשו עם יעקב אבינו? מדוע חיכה כל כך הרבה זמן, הרי יכול היה להיאבק עם אברהם או עם יצחק?

 

אלא השיב החפץ חיים:  אברהם אבינו היה סמל ה"חסד", ויצחק אבינו היה סמל ה"עבודה" ואילו יעקב מסמל את ה"תורה".

 

שרו של עשו יכול היה לסבול את החסד ואת העבודה, אבל בשום אופן אינו יכול לסבול את התורה!  שכן התורה הקדושה היא קיומו של עם ישראל. משום כך, בכל עת מכריז הוא מלחמה על התורה ולומדיה! עלינו להירתם כולנו יחד למלחמה בו, ולנצחו!

לא להסתכל על מה שחסר!

 

"אחי יש לי רב"

 

עשיו אומר ליעקב "יש לי רב" = יש לי הרבה (אבל חסר לי עוד), אך לוקח את מה שהוא מביא לו… אדם שלא יודע להסתכל על מה שיש לו ומחפש עוד – אי אפשר להגיד שיש לו, כיוון שלו כל הזמן חסר…

 

זהו שאומרים חז"ל בפרקי אבות: "איזהו עשיר – השמח בחלקו".

 

נביא סיפור שימחיש זאת: מלך אחד בנה ארמון וכתב באותיות קידוש לבנה: "ארמון זה נבנה על ידי המלך ויינתן לאדם השמח בחלקו". 

נכנס עשיר אחד ואמר שלדעתו – הוא המתאים, אמר לו בן המלך אילו היית מתאים לא היית לוטש עיניך גם אל ארמון הזה… הלא די לך במה שכבר יש לך.לעשיו לא הספיק מה שיש לו.לא פעם יוצאים כל המשפחה לטיול וחסר משהו מבית המשפחה שנשכח בטעות.., הכעסים צפים ומתחילים האשמות… לבסוף, כל הטיול נהרס וחוזרים הביתה. נראה מוזר? כך בדיוק אנו עושים – לא מסתכלים על הטוב שיש, בפגם קטן נכנסים לדכדוך ייאוש, וכעסים מיותרים.

עד היכן השגחת ה'?

 

"ויאבק איש עימו"

 

על מה הייתה המחלוקת ביניהם שלשמה נאבקו יעקב והמלאך?

 באר יוסף – לר' יוסף מסלנט: המחלוקת הייתה בעניין ההשגחה הפרטית של כל דבר: יעקב טען- שאם ה' נתן לי פכים קטנים אני חייב לחזור ולקחת אותם, אסור לזלזל במה שה' נותן לי.המלאך טען- וכי אתה חושב שה' מתעסק בזוטות כאלה?!

 

משל למה הדבר דומה:קניתי קופסה של קרמבו ובאמצע יש חתיכת קרטון A4 להפרדה. מה אני עושה אם שכחתי את זה בירושלים, האם אסע לשם כדי לקחת את זה? בוודאי שלא! אבל מה יהיה אם על הקרטון הזה מודפסת הוקרה מהמלך (או בימנו הוקרה מממשלת ישראל על פעולתי ותרומתי למען החברה בישראל?} במצב כזה גם אם חתיכת הנייר הזו תהיה בחו"ל אני אסע לשם הרי שיש כאן זלזול במלך אם לא אבוא לקחת.

כן הוא הנמשל: כך אומר יעקב אם ה' נתן לי משהו ואני לא חוזר לקחת זה זלזול בה'!.

 

חז"ל מבארים: שהוויכוח ביניהם "ויאבק" העלה אבק עד כיסא הכבוד… בא יעקב לומר לו: "תדע שה' משגיח על כל דבר ולו הפעוט ביותר".

 

דוגמא לזה מביא הגאון מווילנא: מדוע אנו מזכירים בברכת 'אשר יצר': "גלוי וידוע לפני כיסא כבודך…" בשום מקום בתפילה שחרית, מנחה וערבית כולל מוסף לא מוזכר כיסא כבודו של   ה' ? מה העניין דווקא בברכת אשר יצר?

 

ומתרץ הגאון: אלא שתדע שה' משגיח אפילו על הפסולת שיוצאת מגופך…

ראיה להשגחה בכל פרט מופיעה בפרשה הבאה: במכירת יוסף הגיעו שיירת ישמעאלים נושאים נכואות צרי ולוט = בשמים כדי שיוסף לא יריח ריחות רעים בדרך. ראו עד להיכן מגיעה ההשגחה..

 

להעיר את הדוב משנתו"

 

"עד גישתו עד אחיו" יעקב משתטח לפני אחיו עשיו והתורה אומרת: "עד גישתו עד אחיו". 

 

שאלה: מה המשמעות של "עד אחיו?  עד גישתו מובן שזה עד שהוא ניגש אבל מה הפירוש עד אחיו?! 

 

תשובה:בא יעקב ללמדנו אם אתה רוצה לשנות את יחס האויב אליך, תשנה את היחס אליו והכל יסתדר.יש מרבותינו שדורשים שלא היה ליעקב הצורך "להעיר את הדוב משנתו"… היה פשוט חוזר וגמרנו הרי עשיו לא בא אליו במיוחד.עד גישתו" עד שהוא ניגש רק אז "עד אחיו" – אילו לא היה מכין את עצמו ייתכן והיה עובר את כל הדרך ללא בעיה…

 

משל למה הדבר דומה: לאחד שרצה לעבור את היער והזהירו אותו שיש שם שודד מסוכן. הוא הלך בזהירות והנה בדרכו,  הוא מבחין באדם שישן שנת ישרים תחת אחד העצים. בחמלת האיש עליו, העירו ואמר לו: "תגיד לי השתגעת?! מה אתה ישן בבטחה שכזו?! זה מסוכן, יש פה שודד אכזרי". והנה קם אותו שודד, קפץ עליו, לקח את כספו והרגו. הסתבר שהוא העיר את השודד בעצמו…

 

כך הוא הנמשל: אומרים חז"ל כל המפגש הזה היה מיותר. אילו יעקב לא היה עושה את כל ההכנות ומגיע בשקט הכל היה "אולי" עובר חלק…

 

תגובות‎