צור קשר

תודה רבה על פנייתך!

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר


:שתף עמוד

שבת נחמו: להגיע לשלמות

שבת נחמו: להגיע לשלמות
שו"ת והלכה 12:08 - 16.08.19 | יצחק דרעי

להגיע בדיוק לשלמות הנדרשת

 התורה מדגישה: "לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו".

 נשאלת השאלה: מדוע אין אפשרות להוסיף במצוות ולהתעלות כל אחד כפי יכולתו האדם?

מבארים חז"ל: תרי"ג המצוות יוצרות ביחד שלמות בנפשו וגופו של האדם. רמ"ח מצוות עשה כנגד רמ"ח איברים שיש באדם. לעומתם שס"ה מצוות לא תעשה כנגד שס"ה גידים שבאדם.כאשר משלים האדם את כל המצוות נשלם גופו ונשלמת נפשו. כל סטייה קטנה יכולה לאבד את האיזון והאדם לא יהיה שלם.

משל למה הדבר דומה: לאדם שיש לו שעון ענק ובא חברו הטוב ורואה אותו מפרק את השעון לחלקים, ויותר מ-500 חלקים מונחים לפניו. הוא מבקש ממנו בורג אחד והחבר מסרב. "מדוע"? מתפלא החבר, "וכי אינך אוהב אותי, איזה מין חבר אתה? והנה משיב בעל השעון: "תבין, כל החלקים שאתה רואה מרכיבים שעון אחד גדול. אם אתן לך חלק אחד כל השעון לא שווה"…

כך הוא הנמשל: אם אדם לוקח/גורע מצווה אחת או מוסיף מצווה אחת, השעון=נפשו וגופו לא יתפקדו, ולא יגיעו לשלמות הנדרשת.רק בקיום המצוות בצורה מדויקת ניתן להגיע לשלמות

"ושמרתם ועשיתם" – הצורך בעשייה

אין מספיק לבוא לשיעור לשמוע וליהנות מהפרפראות של הרב, יש הרבה ששומעים אבל מההלכה למעשה רחוקים הם כמטחווי קשת… לא זו בלבד הם אף מנחמים את עצמם: "לא נורא – העיקר העיקרון…"

אבל הכתוב מדגיש: "ושמרתם ועשיתם" פירש רש"י: ושמרתם– זה הלימוד, ועשיתם– כמשמעו, לא די בשמיעה יש צורך בעשייה.

משל למה דומים אלו המשאירים את דברי הרב כרעיון בלבד? לאדם ערירי שהתגורר בגפו, והיה מכין מידי יום את ארוחתו. יום אחד התאווה לדגים. פנה לחנות וקנה דג. שאל את המוכר: "איך מכינים את הדג לאכילה?" זה קרא לאשתו והיא רשמה לו את מתכון ההכנה – כיצד מולחים, האיך מדיחים, וכל תהליך הטיבול והבישול.שמח האיש, קיפל את הדף והניחו בכיסו. נטל את השקית עם הדג ופנה לביתו, "היום יאכל דגים!" – כך חשב. 

 

כשהגיע לביתו, הניח את השקית על השולחן, ופנה להכין את התבלינים והכלים. בינתיים בשקט הגיח חתול מחלון המטבח וחטף את השקית עם הדג.לשמע הרעש הסתובב האיש וראה את החתול בורח כשהדג נעוץ בין שיניו. צחק לעברו ואמר: "מה יועיל לך הדג?, חביבי היקר… המתכון אצלי בכיס…"

כן הוא הנמשל: מה יועיל לעדם לשמוע פרפראות ומשלים יפים אם אין הוא מוביל את עצמו לעשייה והתקדמות בדרך ה'? נדע כולנו! טעמי המצוות הם כמתכון, כתבלינים המוסיפים טעם למצוות. אבל העיקר הן המצוות עצמן וקיומן! ושמרתם ועשיתם

לא לשכוח את מי שנתן לך!

 התורה מזהירה את האדם שמרוב עושר יישכח את הקב"ה:

"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ, לְבִלְתִּי שְׁמֹר מִצְו?ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם. פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ, וּבָתִּים טוֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ. וּבְקָרְךָ וְצֹאנְךָ יִרְבְּיֻן וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ, וְכֹל אֲשֶׁר לְךָ יִרְבֶּה. וְרָם לְבָבֶךָ, וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקֶיךָ הַמּוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים".

 מובא במדרש ילקוט שמעוני רות תר"א סיפור שממחיש זאת: מעשה בחסיד אחד שקיבל על עצמו שלא יקבל שום מתנה מכל אדם, והיה לו בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה היה צועק ובוכה ומתחנן לבורא עולם שיעזור לו. פעם אחת נגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב בדמות ערבי, ועמד מולו ואמר לו: רצונך שאלווה לך שני מטבעות כסף, ובהם תהיה נושא ונותן בסחורה וממנה תחיה? הסכים וקיבל ממנו, וקנה בהם חפצים והרוויה בהם, וכן ליום שני וליום שלישי, ולא יצאה השנה עד נהיה לעשיר גדול, ושכח זמן חסידותו ותפילותיו. אמר הקב"ה לאליהו: "חסיד אחד היה לי בעולמי והרחקת אותו ממני! הלך אליהו ומצא את החסיד עסוק בעסקיו, אמר לו: "אני הוא שנתתי לך שני מטבעות כסף, הגיעה העת שאני צריך אותם".

 חיפש החסיד אחריהם ונתנם לו. לאחר מכן ירד החסיד מנכסיו וכל ממונו ירד לטמיון, ישב ובכה כבתחילה. חזר אליו אליהו זכור לטוב ואמר לו: "מה אתה עושה?! אמר החסיד לאליהו הנביא: "אוי לו לאותו האיש שנהפך עליו הגלגל וירד מנכסיו…" שאל אותו אליהו: "נשבע אתה אם מחזירים אותם אליך, שתשמור זמן חסידותיך ותפילתך? קיבל החסיד על עצמו את דברי אליהו ונתן לו שני המטבעות ועשה בהם מסחר והעשיר שוב.

התפילה התקנית

 "וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר…" 

לומד האור החיים הקדוש מהפסוק הזה 4 תנאים לקבלת התפילה:

  1. וָאֶתְחַנַּן – שיתפלל כעני הדופק על הפתח כדרך אומרו (משלי י"ח) תחנונים ידבררש…"
    הבקשה הראשונה צריכה להיות כמו עני. הלשון של חז"ל במדרש היא -"אין לאדם כלום אצל בוראו"הוא לא חייב לך שום דבר. אתה בא אליו כמו עני "כְּדַלִּים וּכְרָשִׁים דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ" – אנחנו באים כמו עניים בפתח.

 

  1. אֶל ה'שיבקש ממקור הרחמים. לא לבקש מכוחות אחרים. רק מהקב"ה. אמנם אנחנו אומרים כל יום "אני מאמין באמונה שלמה, שהבורא יתברך שמו, לו לבדו ראוי להתפלל, ואין ראוי להתפלל אלא לזולתו. אתה לא מבקש מהמלאך מיכאל או גבריאל, אלא רק מהקב"ה. (זה נפקא מינה גם כשהולכים לקברי צדיקים – לא לבקש מהצדיק שום בקשה! אתה יכול לבקש מהקב"ה שבזכות הצדיק שקבור כאן יביא לך ישועה, אבל לא לבקש "ר' שמעון בר-יוחאי, באתי אליך להתפלל, תבקש מהקב"ה שיחוס עליי". אל תפנה לרשב"י, אלא רק לקב"ה בעצמו).  זה מה שרצה משה רבינו ללמד אותנו וָאֶתְחַנַּן אֶל ה', אתה מדבר אל הקב"ה, ולא אל שום שליח אחר מבלעדי הקב"ה.

 

  1. בָּעֵת הַהִוא זמן התפלה כדרך אומרו (תהלים ס"ט) ואני תפלתי לך ה' עת רצון, ישנם זמנים מסוגלים לתפילה כפי שאומרת הגמרא (מסכת ראש השנה): שהימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים – דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב – מראש חודש אלול שמשה רבינו עלה למרום, זה זמן מסוגל .
    יש זמנים מסוגלים, כותב האור החיים הקדוש. פירוש הדבר, שאנחנו מבקשים מהקב"ה בעת רצון. כל זמן יש לו עת רצון ואת זה משה רבינו ביקש ללמד.

 

  1. לֵאמֹר שתהיה תפלתו מפורשת ולא תהיה סובלת פירוש בלתי הגון, תסביר לקב"ה את מה שאתה רוצה. לכאורה, זה פלא, מה אני צריך להסביר לקב"ה את מה שאני רוצה?! הוא יודע יותר טוב ממני, מה אני רוצה! אומר האור-החיים הקדוש – כן, בסדר התפילה, תדבר אל הקב"ה, כמו בן אל אבא. הבן אומר לאבא שלו – אבא, אני צריך כסף. האבא מיד שואל: "למה אתה צריך? – אני צריך לקנות נעליים, צריך עניבה, צריך חולצה. הוא מסביר לו למה הוא צריך כסף. זו הכוונה, אומר האור-החיים הקדוש, תפרט את מה שאתה רוצה! אלו ארבעת הדברים שכותב האור-החיים הקדוש, שיש ללמוד מהפסוק הראשון בפרשה על מנת שהתפילה תתקבל… 

 

 

צדיקות של היצר הרע

 

"ונשמרתם מאד לנפשותיכם"

 

שאל האדמו"ר מבריסק זצ"ל בשם רבי ישראל סלנטר: לפעמים רואים יהודי שבדרך כלל הוא לא מחמיר על עצמו, כשנחלה במחלה קשה, יסרב בכל תוקף לנסוע בשבת או לאכול ביום כיפור, למרות שמחויב הוא לעשות על פי דין, מה פשר ה- "צדיקות" הזו? ומסבירים הם שעצת היצר היא זו: כל זמן שהאדם בריא יש לו שש מאות ושלוש עשרה מצוות לקיים. ואז היצר הרע מתחלק על כל שש מאות ושלוש עשרה המצות – איננו ממוקד. אבל בשעה שאדם חולה, מוטלת עליו מצוה אחת חזקה. והיא: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" וכאשר יש לאדם רק מצוה אחת אז היצר הרע אחוז בה כל כולו, ונלחם בכל כוחו להכשיל את האדם בקיומה, ולכן הוא נעשה פתאום "צדיק" ולא מוכן להישמע להוראות התורה במצבים אלו…

כיבוד הורים=אריכות ימים!

 

"כבד את אביך ואת אימך… למען יאריכון ימיך" 

 בספר "יגדיל תורה" מובא מעשה שסיפר אחד מזקני וחכמי ירושלים לפני יותר מחמישים שנה:כאשר קפצה עליו מחלה קשה והרופאים הבהילוהו, באמרם אליו שהמחלה לא משאירה לו הרבה זמן לחיות. היהודי המבוהל, אסף פרוטה לפרוטה ונסע לחזון איש בבני ברק. הנסיעה הייתה יקרה ומפותלת, הוא גייס את הסכום ועמד לפני החזון איש.ה"חזון איש" שמע את דברי היהודי המסכן, ולאחר שגמר לומר את אשר על לבו, שאלו ה"חזון איש": "היש לך אב או אם?" והלה הנהן בראשו. הוסיף ושאלו: "כמה עלתה לך הנסיעה לבוא הנה מירושלים", והלה נקב בסכום המדויק – שכנראה לא היה מבוטל בימים ההם.נענה החזון איש ואמר: "אולי תוכל להסביר לי, הרי כתוב בתורה "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך", מתי הוצאת בפעם האחרונה על הוריך חמישית ממה שהוצאת עבור נסיעתך הנה?!… במקום לתת את הכסף למצווה מובטחת זו – שמאריכה חיים, בחרת לרדת לכאן, ועוד נסעת למקום שפעמים סגור פעמים פתוח, ואף כשפתוח אין זה מובטח שאני יעזור לך… היכן ההיגיון? סע בחזרה לירושלים והתחל להדר במצוות כיבוד אב ואם, ובוודאי תיוושע – הרי יש לך הבטחה מן התורה לאריכות ימים" סיפר אותו יהודי: הטון והישרות שבה נאמרו הדברים עם הפשטות וההיגיון הבריא זעזעו אותי, ומאותו יום ואילך שמתי מצווה זו בראש מעייני וב"ה הנני חי עד היום לאורך ימים ושנים טובות.

תגובות‎